- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ב"ל 11148-08
|
ב"ל בית דין אזורי לעבודה ירושלים |
11148-08
8.8.2011 |
|
בפני : יפה שטיין נציג ציבור (ע) דוד סנדובסקי נציג ציבור (מ) מיכאל פולג |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אהרון בן שמעון עו"ד לורברבוים רויטל |
: בטוח לאומי-סניף ירושלים עו"ד ענבל לש |
| פסק-דין | |
- זהו פס"ד בתביעת התובע להכרה בתאונת דרכים שעבר ביום 13/8/07 כתאונת עבודה.
- להלן העובדות הרלבנטיות:
א. התובע עוסק משך שנים בעבודות אבן ושיפוצים, בין כשכיר ובין כעצמאי.
ב. בשל בעיות בריאות, פנה התובע בינואר 2007 לנתבע, וחתם על טופס לאומי, כי אינו עובד. אין חולק כי במועד זה אכן לא עבד.
ג. התובע עבר תאונת דרכים ביום 13/8/07 (להלן: התאונה), והגיש תביעה לנתבע להכרה בתאונה זו בתאונת עבודה.
ד. התביעה שהוגשה לנתבע נדחתה, מן הטעם שבמועד קרות התאונה, היה התובע מדווח כלא עובד (לא כשכיר ולא כעצמאי).
ה. יצויין עוד כי זמן רב לפני התאונה, הגיש תביעה לביטוח לאומי תביעה לקצבת נכות, אך תביעתו נדחתה (למרות שעבר סף רפואי), כשבהחלטת הוועדה מיום 26/11/06 צויין כי לא איבד למעלה מ-50% מכושרו להשתכר.
ו. במהלך ההתדיינות בבית הדין פנה לנתבע וביקש הענקה מטעמי צדק - אך גם בקשתו זו נדחתה.
-
המחלוקות בתיק:
אף שקיימת מחלוקת עיקרית, בתיק האם יש לראות את התאונה שעבר התובע כתאונת עבודה, הרי שבית הדין קבע כי בהליך זה יתמקד בית הדין אך ורק בשאלת מעמדו של התובע והאם במועד התאונה היה בבחינת "עובד" (בין עצמאי ובין שכיר), או שמא יש לראותו כמי שלא עובד. ככל שיקבע כי יש לראותו כעובד - יהיה על הנתבע להודיע האם מכיר בעצם קרות התאונה כמתואר על ידו. - דיון:
א. אין חולק כי התובע לא היה רשום כעצמאי במועד התאונה. השאלה שנשאלת היא האם הדבר נבע מסיבות שלו, או בעטיו של מי מטעם הנתבע: האם מדובר בטעות של פקידה, כטענתו, או שיש לראות את הרישום - כעובדה מוגמרת, ולפעול על פיה, כטענת הנתבע.
ב. לטענת התובע, פנה לנתבע בינואר 2007 רק על מנת
להקטין את המקדמות ששילם, כיוון שבאותה תקופה לא עבד - מסיבות בריאותיות ואחרות -
והפקידה היא זו שהטעתה אותו בכך שרשמה את פרטי בקשתו על טופס המודיע על כך
שאינו עובד
כלל. לדבריו, רק כאשר ארעה לו תאונה בדרכו לביצוע עבודה - נודע לו כי אינו מבוטח לא כעובד ולא כעצמאי, וכי חתימתו הייתה על הטופס הלא נכון.
עם כל הצער - לא ניתן לקבל את עמדת התובע, כפי שיפורט להלן.
ג. ראשית, לעניין גובה התשלומים החודשיים ששילם מאז פנה לביטוח לאומי להסדרת עניינו: מעדותו עולה בבירור, כי ידע שמי שלא עובד לא כשכיר ולא כעצמאי - משלם סכום מינימאלי של כ" מאה ומשהו ש"ח" (ר' עמ' 12 מיום 25/6/09 שורה 21). גם אשתו, שהינה מנהלת החשבונות שלו - ידעה מכך. משמע - כל זמן שהתבקש לשלם סכומי מינימום, של כ-100 (ומשהו) ש"ח לחודש, ולא סכומים משתנים בהתאם להכנסותיו בפועל - היה עליו לדעת כי הוא רשום בביטוח לאומי כמי שאינו עובד. בכל מקרה - גם אם היינו מקבלים את טענתו כי מדובר בטעות של הפקידה במילוי הטופס (דבר שלא הוכח) - היה לו די זמן לתקן את הטעות ולברר מדוע נדרש לשלם כמי שאינו עובד כלל. התובע לא עשה כן.
ד. שנית, התובע מודה כי אכן לא עבד באותה תקופה, לכן אך סביר היה כי יבקש לדווח על עצמו כמי שאינו עובד. לדברי התובע, הפקידה היא זו שמילאה את הטופס, לאחר שביקש ממנה למלא את הטופס על סמך הנתונים שבמחשב, וכי בטעות הפקידה הזינה את הנתונים לטופס של מי שלא עובד. אלא, שהתובע היה זה שביקש ממנה - כדבריו - שתמלא את הפרטים, והוא זה שחתם. בנקל היה יכול להעמידה על טעותה, ולומר לה כי אינו מבקש לדווח כמי שאינו עובד כלל. עוד העיד התובע כי בעבר היו תקופות ארוכות בהן לא עבד ושילם מקדמות נמוכות. התובע אמור היה לדעת, איפוא, את ההבדל בין מי שמבקש להירשם כלא עובד, למי שמבקש להקטין את המקדמות. התובע אמור היה גם לדעת על מה חתם, ומה משמעות חתימתו, וככל שראה שמקבל במקום מקדמות - הודעה על תשלומים כלא עובד, יכול היה (הוא או אשתו, כמנהלת החשבונות שלו), לבקש לתקן זאת. מכל מקום, נכון למועד בו הגיע לביטוח לאומי (ינואר 2007) - אכן לא עבד, אך מאידך, משהחל שוב לעבוד (ולקחת סיכונים של תאונות עבודה) - לא פנה לביטוח לאומי, על מנת לחזור ולשנות את מעמדו למעמד של "עובד". יצויין עוד כי לו היה עושה כן, והיה מבקש להגדיל את המקדמות לאור השתכרותו - וודאי היה אף מגלה את הטעות (כטענתו), וסיווגו היה חוזר להיות כשל עובד.
ה. בתיק זה הוגשה תעודת עובד ציבור, והתובע לא ביקש לחקור את נותנת התעודה. לכן - בית הדין רואה את האמור בתעודה זו כנכון. על פי עדות התובע (וכעולה גם מתעודת עובד הציבור) פנייתו הראשונה לביטוח לאומי - מאז הדיווח בינואר 2007 - הייתה רק לאחר התאונה, ולאחר שנדחתה תביעתו מן הטעם שלא היה רשום כלל כעובד. אלא, שכאמור, במועד זה לא היה מבוטח כעובד.
סעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה- 1995 קובע לעניין זה כי:
"
לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם". במצב דברים זה, כאשר התובע אף לא פנה להודיע כי יש להעלות את המקדמות - לא ניתן לומר כי עמד בתנאי סעיף זה וכי "
עשה את המוטל עליו כדי להירשם".
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
